מה ההבדלים בין שטיח פרסי, מרוקאי וטורקי, מה מייחד את כולם גם יחד כשטיחים אוריינטליים וכיצד מבחינים בין פריטים מודרניים לעתיקים והאותנטיים יותר?
כל השטיחים האוריינטליים העתיקים, מתייחדים בכך שהם ארוגים לרוב במלאכת יד, ומבוססים תמיד על אומנות אותנטית שהועברה מדור לדור במשך מאות שנים.
השטיחים העתיקים מספרים את סיפוריהם הנושנים בכל תפר, סמל וצבע ששולבו בהם.
המשיכו לקרוא וגלו את סודות השטיחים העתיקים ואת העושר התרבותי שהם נושאים עמם.
השטיח הפרסי
השטיח הפרסי נחשב עבור רבים למלך של השטיחים האוריינטליים, ומהווה היבט מרכזי בתרבות הפרסית העשירה.
שטיחים פרסיים במגוון סגנונות נארגו עוד מימי קדם, החל משנת 500 לפנה”ס, בתקופת האימפריה האחמנית, הן במלאכת יד על ידי נוודים ותושבי הכפרים והעיירות, והן בבתי המלאכה המלכותיים.
מאז ועד היום ידועים השטיחים הפרסיים בצמר המשובח שלהם, בצבעיהם הססגוניים ובדוגמאות האתניות המורכבות אשר אופייניות להם.
שטיחים פרסיים מלאכת יד, שנארגים על פי הטכניקות המסורתיות בנות מאות השנים, נחשבים לפריטים אומנותיים של ממש, והם יקרי ערך עד מאוד.
סמלים תרבותיים בשטיחים הפרסיים
השטיחים הפרסיים מכילים הן סמלים אזוטריים ודמויות של אנשים ובעלי חיים, והן דוגמאות גיאומטריות שתואמות את הגבלות האיסור המופיע בקוראן ליצירת אומנות המציגה דמות אדם.
בין הסמלים האזוטריים בשטיחים הפרסיים ראויים לציון תיאורים של עץ החיים ושל גן העדן, נשר מעופף שמהווה סמל למזל טוב, טווסים המסמלים הגנה אלוהית וחיי נצח ואף זוגות של ציפורים שנוצותיהן שלובות, כסגולה לחיי נישואין מאושרים.
סמלים נוספים כוללים דמויות גמלים, שהנן סמל לשגשוג ולשפע, רימונים המסמלים פוריות, פרחי לוטוס שמהווים אזכור ללידה מחדש ועוד.
אחד הסמלים האופייניים ביותר לשטיחים פרסיים הנו מדליון או יהלום, הממוקם לרוב במרכז השטיח, ואשר מגן, על פי האמונה, מפני עין הרע, ובה בעת רומז על עינו הפקוחה של אלוהים שמשגיחה על הכל.
צבעוניות והסמלה בשטיחים הפרסיים
אחד ההיבטים הבולטים ביותר לעין כשמתבוננים על שטיחים פרסיים עתיקים, הנו צבעוניותם הססגונית.
מעבר ליתרונותיה האסטטיים, לצבעוניות של השטיחים הפרסיים הסמלה שנטועה עמוק בתרבות הפרסית העתיקה ובאמונות הדתיות הקשורות אליה.
לפניכם צבעים רווחים בדגמי השטיחים הפרסיים, והאיכויות המיוחסות באופן סמלי לכל אחד מהם:
- ירוק: צבע מהסמל תקווה והתחדשות רוחנית, ומהווה אזכור לגן העדן השופע כל טוב.
- זהב: גוון המסמל בתרבות הפרסית את השמש, שפע ועושר, חיים ועוצמה.
- אדום וארגמן: גוונים אלו, שהם אולי הרווחים ביותר בשטיחים הפרסיים, מסמלים יופי, פריחה, אומץ, מזל ושפע.
- כתום: גוון המייצג ענווה, פולחן מקודש ואדיקות דתית.
- כחול: מייצג בתרבות הפרסית כוח ועוצמה.
הערכת גילו של שטיח פרסי עתיק לפי דגמיו
השטיחים הפרסיים העתיקים ביותר לא שרדו את פגעי הזמן ומאות השנים שחלפו מאז אריגתם, אולם בציוריו של הצייר הגרמני הנודע הנס הולביין, מהמאה ה-15, מתועדים דגמי אריגה פרסיים ייחודיים.
דגמים אלו, האופייניים לשטיחים הפרסיים החל מתקופת האימפריה העותומנית, מתאפיינים בצורות גיאומטריות שונות ובמוטיבים צמחיים מגוונים, החוזרים על עצמם ושזורים זה בזה.
החל מהמאה ה-17 ניתן לראות יותר עיצובים של מדליונים מרכזיים, אשר הדגמים החוזרים מאורגנים סביבם, בשלל צורות וערבסקות.
מובן, שאבחנה זו הנה כללית בלבד, שכן על מנת לאמוד במדויק את גילו של שטיח פרסי עתיק – יש צורך בידע מקצועי ובעין של מומחה.
השטיח המרוקאי
מקור השטיחים המרוקאיים העתיקים טמון בתרבותם של השבטים הברבריים מהרי האטלס שבמרוקו, וההערכה היא שאומנות אריגתם החלה כבר בעידן הפליאוליתי, הלא הוא תקופת האבן הפרה-היסטורית, לפני לא פחות מ- 2,600,000 שנה!
חלק משטיחים אלו הנם עבים ועשירים, ונארגו כך שיתאימו לאקלים הקר בהרי האטלס המושלגים, ואילו אחרים דווקא קלילים, כיאה לחום הלוהט של מדבר סהרה.
באופן מסורתי, נארגו השטיחים שצמר אשר נצבע בפיגמנטים טבעיים כמו חינה ואינדיגו, ועוצבו תוך שילוב אלמנטים מהוואי החיים השבטיים, כמו התרחשויות כפריות, לידות וסמלי נשיות, צמחייה טבעית ומוטיבים מעולם החי.
עיצובם של השטיחים תוך שילוב אזכורים לתפקידים גבריים ונשיים והתרחשויות מחיי הכפר, הווה דרך ייחודית לשימור המסורת, וגובה באמונה מיסטית על פיה רוחות שומרות שונות מקושרות אל השטיח דרך האיורים שעל גביו.
זו אחת הסיבות לכך שהשטיחים המרוקאיים העתיקים מושקעים כל כך, ונחשבו מאז ומתמיד לרכוש יקר ערך של המשפחה אליה הם שייכים, ומעין עדות היסטורית שנשתמרה מדורות קודמים.
סמליות הצבעים בשטיח המרוקאי
צבעוניותו של השטיח המרוקאי נושאת עמה משמעות סמלית, אשר מתקשרת לגוונים השונים המשולבים בו.
לפניכם משמעויות סמליות מרכזיות, אשר מיוחסות לצבעים השונים בתרבות המרוקאית:
- אדום: מסמל כוח, עוצמה והגנה בתרבות המרוקאית.
- כחול: נחשב בתרבות מרוקו כסמל לחכמה ולתבונה עמוקות.
- צהוב: מסמל נצחיות וחיי אלמוות בתרבו המרוקאית.
- ירוק: נחשב כסמל לשלום, אחווה והרמוניה.
תקופות היסטוריות שונות והשפעתן על השטיח המרוקאי
מקורם של השטיחים המרוקאיים קדום כל כך, שהנו, כאמור, פרה-היסטורי.
ניתן לצד זאת להבחין בשינויים שמטרתם הייתה להתאים את השטיחים השבטיים-הכפריים לשימוש עירוני ולטעמם המעודן של מהגרים שהגיעו למרוקו מספרד, החל מהמאה ה- 18 אל תוך המאה ה-19.
שטיחים מתקופה זו מתאפיינים במקרים רבים בכך שהם ארוכים וצרים יותר, גבולות השטיח ועיצוביהם מודגשים ביחס למרכזו, וכן ניכרת שזירה צפופה יותר של המוטיבים והדגמים.
החל משנות ה- 20 וה- 30 למאה העשרים, החלו גם אמנים אירופאיים וקלאסיים שונים , כמו אלוואר אלטו, לה קורבוזייה ומרסל בוריאר לשלב שטיחים מרוקאיים בחללי תצוגות האמנות ובבתים הפרטיים שלהם, והשפיעו אף הם על עיצובם.
לכן, השטיחים האותנטיים ביותר הם אלו שנשתמרו מסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.
השטיח הטורקי (או הקילי)
השטיחים הטורקיים העתיקים, המכונים גם בשם ‘קילים’, מאופיינים בצבעוניות חיה ומאירת עיניים ובדגמים ועיצובים מורכבים במיוחד, אשר שואבים את השראתם מהתרבות האנטולית העתיקה.
שטיחי הקילי העתיקים הם במרבית המקרים גמישים ונעימים למגע, וגם ניחנים בעמידות יוצאת דופן, מה שהופך אותם לנוחים לשימוש, הן כחיפויים לרצפה ולקירות ואפילו על תקן כיסויי מיטה מפוארים.
מדובר בשטיחים דקים יחסית, שאריגתם יוצרת דוגמא דו צדדית מרהיבה, ועל אף שמוצאם מטורקיה – שמם (‘קילים’) הוא שיבוש של המילה ‘גילים’ בפרסית.
מוטיבים סמליים בשטיחים הטורקיים העתיקים
עיצובם של השטיחים הטורקיים יונק ומעיד על הוואי ותרבות השבטים והעם הטורקי בתקופות היסטוריות קדומות.
ראוי לציון הסמל של אליבלינדה, דמות נשית אופיינית שידיה מונחות על מותניה, ואשר מסמלת פריון ואימהות, ושזורה בחלק מהשטיחים העתיקים, ולצדה סמל קרני הרם, המכונה קוקבוינוז’ו, ומהווה סמל לאון גברי, כוח ועוצמה.
עוד ניתן להבחין במוטיבים של רגלי זאב ושל עקרבים, המסמלים הגנה על המשפחה ועל רכושה מפני חיות מסוכנות אלו, לצד קמיעות שנועדו להגן מפני עין הרע.
ציפורים, סמלי יין ויאנג, כוכבים ואפילו סמל של חותם שלמה, מהווים מוטיבים נפוצים נוספים, ששולבו בשטיחים ונחשבו כסגולה למזל טוב ולאושר.
